נקודה שלישית שהמחקרים של מוקיר מעלים היא, שההיזון החוזר שבין מדע לטכנולוגיה נסמך לא רק על קבוצת משכילים המייחדים את חייהם לחקירה מדעית; חשובה לא פחות היא שכבה רחבה יותר של עובדים מיומנים בעלי יכולות טכניות גבוהות — רובם לא היו משכילים במובן המקובל, ואולם העובדים האלה הם שידעו לגשר על הפער שבין רעיון לביצוע, להוציא את ההמצאות מן הכוח אל הפועל, ולאחר

... See more

במחקר דקדקני ורחב־יריעה מוקיר מדגים כי תנאי יסודי לחדשנות — שהבשיל בבריטניה במאה ה–17 וה–18 — הוא האמונה שהאנושות יכולה וצריכה להתקדם קדימה, ושהדרך לעשות זאת היא על ידי ייצור ידע חדש בחקירה אמפירית, וערעור על דוגמות העבר בחשיבה ביקורתית ויצירתית. האמונה הזאת אינה מובנת מאליה — ולטענת מוקיר היתה ייחודית לבריטניה ערב המהפכה התעשייתית — ולא זו בלבד

... See more

רכיב חשוב אחר שהפך את בריטניה לכר פורה לחדשנות הוא קשר קרוב בין מדענים ליצרנים. בניגוד לדעה הרווחת לפניו, שסברה שלמדע היתה תרומה שולית למהפכה התעשייתית, מוקיר הציע הבנה חדשה ומורכבת של הקשרים בין מדע לטכנולוגיה שימושית באותם ימים. בהפשטה, המפתח לקדמה טכנולוגית מתמשכת הוא במנגנון ההיזון החוזר בין ההבנה של "מה עובד" לתובנה "למה הוא עובד". תגלית אחת

... See more