Ami Pedahzur

נקודה שלישית שהמחקרים של מוקיר מעלים היא, שההיזון החוזר שבין מדע לטכנולוגיה נסמך לא רק על קבוצת משכילים המייחדים את חייהם לחקירה מדעית; חשובה לא פחות היא שכבה רחבה יותר של עובדים מיומנים בעלי יכולות טכניות גבוהות — רובם לא היו משכילים במובן המקובל, ואולם העובדים האלה הם שידעו לגשר על הפער שבין רעיון לביצוע, להוציא את ההמצאות מן הכוח אל הפועל, ולאחר

... See more

במחקר דקדקני ורחב־יריעה מוקיר מדגים כי תנאי יסודי לחדשנות — שהבשיל בבריטניה במאה ה–17 וה–18 — הוא האמונה שהאנושות יכולה וצריכה להתקדם קדימה, ושהדרך לעשות זאת היא על ידי ייצור ידע חדש בחקירה אמפירית, וערעור על דוגמות העבר בחשיבה ביקורתית ויצירתית. האמונה הזאת אינה מובנת מאליה — ולטענת מוקיר היתה ייחודית לבריטניה ערב המהפכה התעשייתית — ולא זו בלבד

... See more

רכיב חשוב אחר שהפך את בריטניה לכר פורה לחדשנות הוא קשר קרוב בין מדענים ליצרנים. בניגוד לדעה הרווחת לפניו, שסברה שלמדע היתה תרומה שולית למהפכה התעשייתית, מוקיר הציע הבנה חדשה ומורכבת של הקשרים בין מדע לטכנולוגיה שימושית באותם ימים. בהפשטה, המפתח לקדמה טכנולוגית מתמשכת הוא במנגנון ההיזון החוזר בין ההבנה של "מה עובד" לתובנה "למה הוא עובד". תגלית אחת

... See more

רוב הציבור הדתי־הלאומי — שבמידה רבה מכתיב את דרכם של מנהיגי המדינה בממשלה, בכנסת ובצבא — אינו ממשיך בחייו כרגיל. הוא מגייס תעצומות נפש כדי להתגבר על הנטייה הטבעית לאמפתיה לסבלו של הזולת. "צריך להסתכל על האויב הערבי בעיניים של קודש", ציטט עפרי אילני את הרב יגאל לוינשטיין ("אשמה זה לחלשים", "הארץ", 29.8). מנקודת המבט של הקודש, כלומר של אלוהים, מותר,... See more

"נרטיב", כפי שכתב מבקר התרבות ואיש החינוך ניל פוסטמן, "הוא סיפור המספק הנחיה מוסרית, תחושת המשכיות, הסברים לגבי העבר, בהירות באשר להווה ותקווה לעתיד". עמים ומדינות צריכים נרטיב שייתן משמעות לחיים במסגרת לאומית ומדינית. עמים ומדינות שקיומם מאותגר זקוקים לנרטיב כזה בדחיפות רבה יותר, לצורך הישרדות.

הפונדמנטליזם היהודי לא שונה ממקביליו בדתות אחרות: הוא מנסה לשמר זהות דתית מסוימת מול פני המודרנה, נשען על פרשנות מילולית לכתבי הקודש, מתכחש להתפתחות מוסרית לאורך ההיסטוריה תוך הישענות על סולם ערכים קדום, ושולל את הסדר הליברלי ואת החילוניות.